| דף השער | | הדרכה וייעוץ ארגוני | | סדנת ניהול זמן ויומן יומי | | הכשרת מאמנים ומאמנות | | דרושים/ות | | אימון לפתיחה וניהול עסק | | אימון למציאת עבודה | | שיווק שירות ומכירות | | מפגשי נטוורקינג | | מעגלי אימון אישי | | הפעלות קואצ'ינג לקבוצות ילדים | | אודות | | המלצות | | שאלות נפוצות ותשובות | | מאמנים בטלויזיה | | קואצ'ינג לחגים | | מטרות שהם מעבר לעצמינו |
| | |
עצמאות וחזון בתרבות הישראלית
הגדרת חזון אוטנטי ברמה האישית או הארגונית מצריכה יכולת חשיבה מסוג מסוים. סוג חשיבה זה מתפתח ככל שמתאמצים ומתעקשים לחיות לאורו של החזון הראשוני הגולמי. במבט הסטורי ניתן לציין צמתים משמעותיים בהתפתחותה של חשיבה ותרבות חזונית בארץ.
לפני 20 שנה, הרצאתי בפני קבוצת מנהלים בארגון גדול בסקטור הציבורי בנושא של חשיבות הצבת מטרות. כשאמרתי את המילה חזון הקהל פרץ בצחוק, איבד עניין, לעג וטען שחזון זה "משהו שטוב לספרים ולניו-אייג', אך בפועל ככה לא באמת מנהלים ארגון". ההתנגדות למושג בשטח הייתה כה חזקה שמאז נהגתי להחליף את המילה חזון בהגדרה עם משמעות דומה, כמו "מטרות אתגריות לטווח ארוך".
לפני 10 שנים, כשנכנסתי לארגונים פרטיים וציבוריים, כבר לא צחקו על המילה חזון. כל ארגון שהחשיב את עצמו כבעל שיטות ניהול מתקדמות דאג להציב את החזון, ה"אני מאמין" או את הצהרת המשימה במקום נכבד. אולם, כששאלתי את מנהלי הביניים ואת העובדים מה הם הערכים המרכזיים בארגון הם לא ידעו בדרך-כלל. במידה והיה לאותו ארגון אתר אינטרנט שלפתי את הערכים המרכזיים מפרק החזון והראיתי להם. תגובתם הייתה שזאת הפעם הראשונה שהם רואים שיש לארגון חזון...
בבדיקות שערכתי בקרב ההנהלה הבכירה על תהליך בניית החזון, בדרך-כלל מצאתי אדם או שניים העומדים מאחורי דף החזון, כאשר החזון נבנה באמצעות תהליכי "העתק הדבק" של משפטים יפים שנמצאו בחזון של חברות אחרות. טענתם הייתה ש"לכולם יש חזון ולכן גם הם צריכים ושבמילא החזון של כולם נראה אותו דבר ולכן הם העתיקו אותו".
במהלך שני העשורים האחרונים, התיאוריות בדבר כוחו של החזון חדרו ופעפעו לתוך ארגונים ולתוך חיי האנשים. זהו שינוי משמעותי בתוך תרבות ה"יהיה בסדר" הישראלית, שדגלה באלתור ושמנהיגיה עודדו את הפיתרון המיידי ואת ההתחשבות בנסיבות ובאנשים המרכיבים את הסיטואציה העכשווית, במקום את החשיבה והתכנון לטווח ארוך. התכנון לטווח ארוך נחשב כ"כבד" ולא "סחבקי" מספיק. במדינה שבה כל אחד הוא "אחי" או "אחותי" וצריך למצוא פתרונות לכל מי שכרגע נמצא, החשיבה החזונית לא התאימה והתפתחותה התעכבה.
כיום, רוב הארגונים והאנשים בישראל נמצאים במקום אחר. ישנה הבנה עמוקה של חשיבות הצבת החזון ושל התהליך הארוך והתמידי שיש צורך לנקוט, על מנת שהחזון יהפוך לחלק מההוויה הארגונית והאישית. ישנה גם הבנה שהחזון הוא סוג של חשיבה, ולכן, לא ניתן לומר לאנשים לחשוב על ערכים ולהגיע מיידית ללב ליבו של החזון. ארגון או אדם שרוצים לחיות במסלול החזון מתחילים בשלב הראשון בחשיבה על מטרות משמעותיות, מאתגרות ומלהיבות לטווח ארוך. רק לאחר חיים 'אמיתיים' לאורן של המטרות ולאחר התרחבות אופק החשיבה ניתן באמת להגיע לערכים המשמעותיים לארגון ולתחושת הייעוד שלו.
ומה הוא החזון בהקשר לחזון בארגונים ובחיים אישיים? היום, כשהטרנד המרכזי הוא לעסוק בפיתוח חשיבה חזונית, היכן נהיה בעוד 20 שנה?
איזו מסוגלות נפתח בהקשר לחשיבה עתידית?
האם הרגישות שלנו לגבי העתיד תהיה גדולה כל-כך שנוכל לחזותו?
האם חיי ההווה שלנו יהיו הסרט שבו בדיוק רצינו לככב?
האם כל רגע יהיה בעל משמעות?
האם רמת האושר באוכלוסיה תעלה?
האם נצליח למצוא את התשובות לתכלית חיינו?
אודות הכותבת:
עינת גרוס-ברונר הינה הבעלים של מכון מראות אסטרטגיה להכשרת מאמנים/ות, רשת מעגלי אימון אישי ועיסקי בפריסה ארצית, מפגשי נטוורקינג לבעלי/ות עסקים, הדרכה וייעוץ ארגוני.
בקרו באתר: www.mirror-strategy.com
| |
|
| | |
|
|
|
|
| | |
עצמאות וחזון בתרבות הישראלית
הגדרת חזון אוטנטי ברמה האישית או הארגונית מצריכה יכולת חשיבה מסוג מסוים. סוג חשיבה זה מתפתח ככל שמתאמצים ומתעקשים לחיות לאורו של החזון הראשוני הגולמי. במבט הסטורי ניתן לציין צמתים משמעותיים בהתפתחותה של חשיבה ותרבות חזונית בארץ.
לפני 20 שנה, הרצאתי בפני קבוצת מנהלים בארגון גדול בסקטור הציבורי בנושא של חשיבות הצבת מטרות. כשאמרתי את המילה חזון הקהל פרץ בצחוק, איבד עניין, לעג וטען שחזון זה "משהו שטוב לספרים ולניו-אייג', אך בפועל ככה לא באמת מנהלים ארגון". ההתנגדות למושג בשטח הייתה כה חזקה שמאז נהגתי להחליף את המילה חזון בהגדרה עם משמעות דומה, כמו "מטרות אתגריות לטווח ארוך".
לפני 10 שנים, כשנכנסתי לארגונים פרטיים וציבוריים, כבר לא צחקו על המילה חזון. כל ארגון שהחשיב את עצמו כבעל שיטות ניהול מתקדמות דאג להציב את החזון, ה"אני מאמין" או את הצהרת המשימה במקום נכבד. אולם, כששאלתי את מנהלי הביניים ואת העובדים מה הם הערכים המרכזיים בארגון הם לא ידעו בדרך-כלל. במידה והיה לאותו ארגון אתר אינטרנט שלפתי את הערכים המרכזיים מפרק החזון והראיתי להם. תגובתם הייתה שזאת הפעם הראשונה שהם רואים שיש לארגון חזון...
בבדיקות שערכתי בקרב ההנהלה הבכירה על תהליך בניית החזון, בדרך-כלל מצאתי אדם או שניים העומדים מאחורי דף החזון, כאשר החזון נבנה באמצעות תהליכי "העתק הדבק" של משפטים יפים שנמצאו בחזון של חברות אחרות. טענתם הייתה ש"לכולם יש חזון ולכן גם הם צריכים ושבמילא החזון של כולם נראה אותו דבר ולכן הם העתיקו אותו".
במהלך שני העשורים האחרונים, התיאוריות בדבר כוחו של החזון חדרו ופעפעו לתוך ארגונים ולתוך חיי האנשים. זהו שינוי משמעותי בתוך תרבות ה"יהיה בסדר" הישראלית, שדגלה באלתור ושמנהיגיה עודדו את הפיתרון המיידי ואת ההתחשבות בנסיבות ובאנשים המרכיבים את הסיטואציה העכשווית, במקום את החשיבה והתכנון לטווח ארוך. התכנון לטווח ארוך נחשב כ"כבד" ולא "סחבקי" מספיק. במדינה שבה כל אחד הוא "אחי" או "אחותי" וצריך למצוא פתרונות לכל מי שכרגע נמצא, החשיבה החזונית לא התאימה והתפתחותה התעכבה.
כיום, רוב הארגונים והאנשים בישראל נמצאים במקום אחר. ישנה הבנה עמוקה של חשיבות הצבת החזון ושל התהליך הארוך והתמידי שיש צורך לנקוט, על מנת שהחזון יהפוך לחלק מההוויה הארגונית והאישית. ישנה גם הבנה שהחזון הוא סוג של חשיבה, ולכן, לא ניתן לומר לאנשים לחשוב על ערכים ולהגיע מיידית ללב ליבו של החזון. ארגון או אדם שרוצים לחיות במסלול החזון מתחילים בשלב הראשון בחשיבה על מטרות משמעותיות, מאתגרות ומלהיבות לטווח ארוך. רק לאחר חיים 'אמיתיים' לאורן של המטרות ולאחר התרחבות אופק החשיבה ניתן באמת להגיע לערכים המשמעותיים לארגון ולתחושת הייעוד שלו.
ומה הוא החזון בהקשר לחזון בארגונים ובחיים אישיים? היום, כשהטרנד המרכזי הוא לעסוק בפיתוח חשיבה חזונית, היכן נהיה בעוד 20 שנה?
איזו מסוגלות נפתח בהקשר לחשיבה עתידית?
האם הרגישות שלנו לגבי העתיד תהיה גדולה כל-כך שנוכל לחזותו?
האם חיי ההווה שלנו יהיו הסרט שבו בדיוק רצינו לככב?
האם כל רגע יהיה בעל משמעות?
האם רמת האושר באוכלוסיה תעלה?
האם נצליח למצוא את התשובות לתכלית חיינו?
אודות הכותבת:
עינת גרוס-ברונר הינה הבעלים של מכון מראות אסטרטגיה להכשרת מאמנים/ות, רשת מעגלי אימון אישי ועיסקי בפריסה ארצית, מפגשי נטוורקינג לבעלי/ות עסקים, הדרכה וייעוץ ארגוני.
בקרו באתר: www.mirror-strategy.com
| |
|
| | |
|
|
|
|
| | | 
פסח קואוצ'ינג
"בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו
כאילו הוא יצא ממצרים"
במכון מראות אסטרטגיה ניתן ללמוד לאמן אנשים
לחצות את ים הסוף האישי ולהגיע לתחושת חרות ומימוש.
במהלך אימון, שואל המאמן את המתאמן שאלות,
על מנת שהאופק האישי והדרכים להתקרב אליו יתבהרו.
קושיות קאוצ'ינג המתאימות לאימון בפסח:
מה היא חירות בשבילך?
מי הוא הפרעה שלך?
את מי/מה את/ה עובד/ת?
מה היא משאלתך מאליהו הנביא?
מה יהפוך אותך למשה של עצמך?
האם את/ה מוכן לחיות לאור חזון? גם 40 שנה?
בהנחה שהדרך זאת המטרה, ולא רק תוצאותיה, האם את/ה ערוכ/ה לכך?
מה תשיג/י בדרך? ממה תהנה/י בדרך? מה את/ה מוכנ/ה להשקיע בדרך?
אודות הכותבת:
עינת גרוס-ברונר הינה הבעלים של מכון מראות אסטרטגיה להכשרת מאמנים/ות, סדנאות ניהול זמן, יומן יומי, מעגלי אימון אישי ועיסקי, מפגשי נטוורקינג לבעלי/ות עסקים, אימון למציאת עבודה, אימון למיתוג עצמי, הדרכה, ייעוץ אסטרטגי וייעוץ ארגוני.
בקרו באתר: www.mirror-strategy.com
| |
|
| | |
|
| | | Sucot Spirit - קוצ'ינג בסוכה
הישיבה בסוכה היא שובר שגרה. ההתכנסות אינה סביב השולחן הרגיל, אלא בחוץ, באויר טוב עם ניחוחות של טבע.
בתחילת הארוחה בסוכה, זמן הרמת הכוסית, הוא הזדמנות לזמן איכות אישי ומשפחתי. זהו זמן בו הנפש נושמת ומתרחבת.להלן מספר הפעלות המוצעות למיצוי הרגע השמח והאינטימי הזה:
ניתן לברך את כל אחד מהיושבים בסוכה, בברכה אישית לשנה החדשה.
כמו כן, ניתן לשאול את כל אחד מהנוכחים, מה הם מאחלים לעצמם לקראת השנה החדשה.
התשובות מעצימות ומשרות אופטימיות על הנוכחים. בנוסף, יש הזדמנות להכיר את החשיבויות השונות של בני המשפחה, שלא בהכרח, כולם מודעים אליהם...
חג סוכות הוא חג האסיף. במידה והמשפחה מגובשת ופתוחה, ניתן לבקש מכל אחד ממרימי הכוסית לציין צומת ראויה לציון, שעבר בה במהלך השנה. אסיף ההשגים וההצלחות מרומם את הרוח.
חג סוכות שמח:)
| |
|
| | |
|
| | |
|
כיפור קואצ'ינג
טיפים לאימון לסלחנות כלפי עצמך וכלפי אחרים:
*ראשית, החלט/י: האם את/ה מוכנ/ה למחול לעצמך ולאחרים על חוב? האם את/ה מוכנ/ה למחוק חובות?
סלחנות פירושה רוחב לב ונדיבות כלפי עצמך ואחרים. זאת המוכנות לוותר להם או לעצמך על העוול שנעשה ולהמשיך הלאה במקום להישאר בנושא מסוים עם אדם מסוים באותו מקום לעד.
*שנית, סילחי/סלח לעצמך ולאחרים על יום של חוסר סבלנות כלפי הטווח הארוך."עיכוביו של האל אינם סירוביו של האל. לעיתים קרובות מה שנראה בלתי אפשרי בטווח הקצר הופך לאפשרי מאוד בטווח הארוך אם תתמיד/י." (אנתוני רובינס)
* שלישית נקה/נקי את העבר. כתוב/כתבי את האוטוביגרפיה שלך מחדש במספר פרקים. בכל פרק התמקד/י באדם שלא סלחת לו על פי תפיסתך. כתוב/כתבי את הפרק כאילו כן סלחת לו. בדוק/בידקי עם עצמך אם רגשותיך נקיים לאחר כתיבת הפרק.
* רביעית, ערוך/עירכי בדק בית. סלחנות נמדדת על-ידי רגשות חיוביים שגואים בנו כלפי אדם שפעם כעסנו עליו. נמצא במחקרים שסלחנות משפרת תפקודים פיזיים ונפשיים. אם את/ה מוצא/ת שקשה לך לסלוח לאדם בפועל, התחילי/התחל בדימיון סלחנות. נמצא שדימיון סלחנות לאדם אחר, משפרת מיידית את התפקודים פיזיים.
* חמישית, סלחנות ניתנת ללמידה. קרא/י והשתתפ/י בסדנאות סלחנות.
* שישית, במידה ואינך יכול/ה למחול לאדם הספציפי, נסה/י למחול לו בגלל אהבת האדם שבך. נסה/י לראותו כחלק מהעולם. נסה/י לראותו כבעל תפקיד במקרו ולא במיקרו.
*שביעית, בדוק/בידקי את אמונותיך הפנימיות. האם סלחנות נתפסת בעיניך כחולשה? כהיעדר חוט שדרה? או כגבורה?
"סלחנות אינה משנה את העובדות, אך מרחיבה את האפשרויות העתידיות" (עינת גרוס-ברונר)
לבסוף, בדוק/בידקי ממי את/ה מוכנ/ה לבקש סליחה.
|
אודות הכותבת:
עינת גרוס-ברונר הינה הבעלים של מכון מראות אסטרטגיה להכשרת מאמנים ומאמנות אישיים, משפחתיים ועיסקיים, מעגלי אימון אישי ועיסקי, מפגשי נטוורקינג לבעלי עסקים ומחפשי עבודה, סדנאות ניהול זמן, אימון לשיווק לבעלי עסקים ולמחפשי עבודה,הדרכה, ייעוץ אסטרטגי וייעוץ ארגוני. ניתן לרכוש יומן יומי מקצועי לשנה החדשה.
בקרו באתר: www.mirror-strategy.com | |
|
| | |
|
| | | 
Love & passion Coaching
ט"ו באב נחגג כחג הפיוס והאהבה בישראל.
קוצ'ינג לחיים מלאי להט
במסורת הפילוסופית המערבית רגשות נחשבו כחותרים תחת ידע. היגיון ולא רגש נחשב כחשוב להשגת ידע. ההיגיון עמד בסתירה לרגש ונקשר עם המנטלי, התרבותי, האוניברסלי, הציבורי והגברי. הרגש נקשר בחוסר היגיון, הפיזי, הטבעי, הפרטיקולרי, האישי, והנשי.
אך למעשה, אין תבונה ללא רגש. הפעילות הקוגנטיבית משלבת פעולה ורגש. הרגש מצמיח את התבונה והתבונה את הרגש. הרגש מקדם את הידיעה. (Love and Knowlege: Alison Jaggar)
טיפים לחיים מלאים באהבה ולהט מתחום האימון:
* להציב מטרות בתחומי חיינו השונים ולהציב את התשוקה כחלק ממטרותינו
*לבדוק אם הרגשות מספקים אנרגיה ומהווים בסיס לקבלת החלטות
*להגיע לפתרונות על ידי מיזוג כוחות הלב והמחשבה
* לשלוט במעשינו יותר מאשר ברגשותינו
אודות הכותבת:
עינת גרוס-ברונר הינה הבעלים של מכון מראות אסטרטגיה לסדנאות ניהול זמן ויומן, הכשרת מאמנים/ות, אימון אישי וקבוצתי, מפגשי נטוורקינג לבעלי/ות עסקים, הפעלות קואצ'ינג לקבוצות ילדים והורים, הדרכה וייעוץ ארגוני.
בקרו באתר: www.mirror-strategy.com | |
|
| | |
|
| | | יום העצמאות, מפת המדינה וקואוצ'ינג
אנו נהנים לשבת בסלון, לצפות בטלויזיה ולבקר את מדינתינו. יום העצמאות הוא זמן נהדר לחשוב על מה יש במדינה ומה קושר אותנו אליה. אחת הדרכים להמשיג את המדינה את ערכיה המרכזיים היא על ידי היזכרות בנקודות ציון משמעותיות בהסטוריה של מדינתינו. המדינה, כפי שהיא נראית היום נוצרה במוחם של אנשים שנאבקו על צביונה:
הרצל חשב שצריך ליצור בית חם ואוהב ליהודים.
וולפסון חשב שהמדינה חייבת לקום דווקא בארץ ישראל.
שניהם הדגישו את חשיבות המאמצים המדיניים להשגת הסכמה עולמית ותוקף חוקי לארץ של היהודים (ציונות מדינית).
אוסישקין יצק את תוכן התאכלס. הוא דחף למעשים לפני דיבורים. הוא דגל ביצירת עובדות בשטח (ציונות מעשית).
חיים ויצמן הביא את הפשרה לתרבותינו הארץ ישראלית באמצעות הסינטזה בין שתי הגישות (ציונות סינטטית).
אחד העם הדגיש את היהדות כלאום. הוא דגל בגיבוש היהודים ברחבי העולם באמצעו סמלים כגון שפה ומדינה (ציונות רוחנית).
ריינס הדגיש את הפן הדתי של מדינת היהודים ואת תפקידה במניעת התבוללות (ציונות דתית).
בורוכוב וסירקין יצקו את ערכי השיוויון, חרות וצדק לתרבות הארץ ישראלית. כמו כן הם דגלו בעבודה עברית והוצאת לחם מן הארץ (ציונות סוציאליסטית).
מפת ארץ ישראל אינה המדינה. מדינתינו הנהדרת היא הרבה יותר מהמפה. המפה היא ייצוג של המדינה אך היא מכילה רק מימד מסוים שלה. לאדם יש גם מפה בראש.... של עצמו. המפה אינה האדם. אנו מורגלים לחשוב מה אין לנו. בקואצ'ינג אנו מתעמקים במה יש לנו. בקואצ'ינג מגלים עם האדם את האוצרות הנוספים שלו, מעבר לייצוג שלו על עצמו. בקואצ'ינג מגלים את עוצמותיו של האדם, מעבר למפה שלו על עצמו. אחת הדרכים לעשות זאת היא על-ידי התבוננות בצמתים משמעותיים והסטוריים של האדם.
אם אתם רוצים לגלות עוצמות נוספות שלכם אתם מוזמנים להתאמן.
אם אתם רוצים ללמוד איך לעבוד עם אנשים ולגלות איתם את עוצמותיהם הנוספות הגיעו לקורס אימון.
| |
|
| | |
|
| | |
משואה לתקומה
ויקטור פרנקל נלקח למחנה עבודה בזמן השואה. הוא שם לב שבתוך התנאים התת אנושיים של המחנה יש ששורדים ויש שמוותרים.
הוא רצה לבדוק מה מבחין בין אנשים שמצליחים לשרוד לאנשים שהחליטו לוותר (כמובן כל עוד הם לא נלקחים להמתה).
פרנקל מצא שלאנשים ששרדו את השואה היה חזון על היום שאחרי. החזון היה יכול להיות פרטי ואישי כמו-לשרוד את התופת ולהיות בבר מצווה של הבן; או חזון ברמת שליחות כמו החזון של פרנקל עצמו-לשרוד את השואה ולכתוב מחקר על הפסיכולוגיה של ההישרדות.
ויקטור פרנקל הגשים את חזונו ופירסם את ממצאיו בספרו "האדם מחפש משמעות".
אישית, גדלתי בביתו של שורד שואה. משפחתו כולה נשלחה למוות, על ידי הנאצים. התחושה שמשפחה שלמה נמחקה מעל פני האדמה הציקה לו מאוד. אבי הרגיש שליחות עצומה בחייו להנציח את משפחתו על ידי בחירה בחיים ובהולדת הדורות הבאים.
סיפורו האישי והמרגש מובא בקישורית הבאה:
משואה לתקומה-זהו מסר שבמותם ציוו עלינו להנציח.
חובה עלינו כדור שני ושלישי ורביעי של ניצולי שואה לקיים כאן מדינה לתפארת ולהנציח את זיכרון האירוע הנורא והמכונן.
| |
|
| | |
|
| | | זיכרון-קיום במציאות הוירטואלית
"אני חושב, משמע אני קיים". ביום הזיכרון אנו חושבים בשביל אלו שאינם, ולרגע אחד הם מתקיימים במוחינו במציאות הוירטואלית.
גם כשאדם חי, חלק ממנו קיים, מובן ומתפרש במציאות הוירטואלית ולא הפיזית אוביקטיבית.
ביום הזיכרון אנו מהלכים את המתים וליום אחד הם קיימים ביננו בתוך העצב הקולקטיבי, העצום והמשותף.
יהי זיכרם ברוך! | |
|
| | |
|
| | | 
אימון לט'ו בשבט
'אל תשפוט/תשפטי את היום שעבר על פי היבול שאספת, אלא על פי הזרעים שזרעת' (רוברט לואיס סטיבנסן)
'יש אנשים המקרינים שפע של אור וחום כמו השמש בצהרי היום' (וולט ויטמן)
'צמיחה היא העדות היחידה לחיים' (ג'ון הנרי ניומן) ט"ו בשבט הוא זמן טוב להתקרב אל הטבע ואל טבענו ולהחליט על נטיעות חדשות בחיינו (עינת גרוס-ברונר) | |
|
| | |
|
| | | מכון מראות אסטרטגיה
הכשרת מאמנים/ות
מעגלי אימון אישי ועסקי
אימון עסקי ולקריירה
נטוורקינג
הדרכה וייעוץ ארגוני
ליצירת קשר,
לחצ/י על השורה הבאה:
דואר אלקטרוני
0507428550
רוצים לקבל טיפים להצלחה, עדכונים חמים ומאמרים מרתקים?
ההרשמה בחינם!
יש לשלוח
דואר אלקטרוני
ולהעתיק את השורה
"מעוניינ/ת לקבל עידכונים ממכון מראות אסטרטגיה"
תודה!
| |
|
| | |
|
| | | 
יום הולדת הוא זמן טוב לפתוח דף חדש: להיפטר מהרגלים ישנים כמו מבגדים ישנים, ולעולם לא להשתמש בהם שוב (ברונס אלקוט)
אף אחד לא יכול להימנע מלהיוולד אדם ממוצע, אבל אף אחד לא חייב להישאר כך (סאטצ'יל פייג') | |
|
| | |
|
| | |
אחרי החגים-התנעה ליצירה ולעשייה
מהו מקור ההשראה שלך ליצירה ולעשייה?
האם אתה צריך לשבת על כיסא מסוים מול שולחן מסוים כדי להתניע?
האם אתה נתקל בחפץ אחד שמדליק אותך?
האם יציאה לגינה מעלה רעיונות מקוריים לפריצת דרך?
האם עשייה של משהו חדש ושונה מתחילה את הכל?
מתאמנת שהעיזה והסתפרה בדרך חדשה, דיווחה על אנרציה חדשה בחייה שהניעה אותה להתחיל דיאטה, להקפיד על טיפוח אישי ושדרוג הופעה כללי.
אצל מתאמנת אחרת, ביקור בפורום וירטואלי שבו מעולם לא ביקרה הצית רעיונות חדשים לכתיבה וסיום פרק נוסף בספר שעליו עמלה.
אנשים מדווחים שהאזנה למוסיקה של באך מעבירה אותם למימד חשיבה חדש. אחרים מדווחים שהם מקפידים להסתובב עם דף ועט על מנת לרשום כל הברקה שמנצנצת במוחם במשך היום.
שיחה עם אנשים אחרים ועריכת סיעור מוחות היא שיטה ידועה לפתירת בעיות והסרת חסמים.
אם אתם עדיין תקועים, נסו לפתוח מילון באופן אקראי. ביחרו את המילה הראשונה בעמוד ונסו לקשר את המילה למציאת דרך חדשה בחייכם. מציאת קשר בין שני דברים שאינם קשורים באופן טריויאלי יוצרת פיתרונות יצירתיים, מטורפים ולפעמים אפילו מעשיים.
שבוע טוב ועבודה פוריה! |
|
| |
|
|
| | |
|
| | |
|
|
|
|
