דף השער
הדרכה וייעוץ ארגוני
סדנת ניהול זמן ויומן יומי
הכשרת מאמנים ומאמנות
דרושים/ות
אימון לפתיחה וניהול עסק
אימון למציאת עבודה
שיווק שירות ומכירות
מפגשי נטוורקינג
מעגלי אימון אישי
הפעלות קואצ'ינג לקבוצות ילדים
אודות
המלצות
שאלות נפוצות ותשובות
מאמנים בטלויזיה
קואצ'ינג לחגים
מטרות שהם מעבר לעצמינו
 

מראות אסטרטגיה-משפטים להטמעת הדרכה בארגונים

התקדמות גדולה, מתחילה מהתקדמות קלה,

שיש לה ייתכנות בתוך חייך ועבודתך!

 
לראות ולעשות!

 

הוספת תגובה
אבחון וטיפוח צוותים-מאמר

 כתבה :עינת גרוס-ברונר, פורסם לראשונה בירחון משאבי אנוש

בתקופת משבר, התחרות בין עובדים באותו ארגון גדלה. בתקופה בה יש פיטורים, עולה המודעות,  בקרב העובדים , בצורך לבדל עצמם מאחרים ולהבליט את הערך המוסף שהם מעניקים לארגונים. מגמות אלו יכולות לגרום לתחרותיות יותר מאשר שיתוף, לחזרה לדפוסים קודמים של 'ידע זה כוח'. הנזק לארגון בירידה במוטיבציה לעבודת צוות ושיתופי פעולה ברור. בתקופה זו הארגון צריך להתייעל ולהפיק הרבה יותר מכל משאב המצוי ברשותו; ארגונים אינם יכולים להרשות לעצמם לאבד  את הכוח הסינרגטי בהתמודדות מול המתחרים.

למחלקת משאבי אנוש יכולת לתרום אסטרטגית לארגון על ידי טיפוח ערכים צוותיים בארגון, על ידי השקעה בפיתוח צוותים.

 
אבחון צוותים

צוות אינו דומה לכוורת של דבורים, שבה התהליכים מתרחשים באופן אוטומטי ובדרך הטבע. צוות זאת מערכת שצריכה אבחון ותחזוק שוטף הן בצד המשימתי, הן בצד החברתי והן בצד הפרטני.

Adair,1979),  מצביע על שלושה  תחומי צרכים  אליהם צריך להתייחס בצוות, ובכל תחום הוא מפרט תתי תחומים:

התחום המשימתי: השגת מטרות הצוות, הגדרת משימות הצוות, תכנון העבודה, הקצאת משאבים, ארגון וחלוקת אחריות, הצבת סטנדרטים , נהלים, שמירה על משמעת, בקרת איכות וביצועים, סקירת התקדמות.

התחום החברתי: בניית רוח צוות ושמירה על מורל גבוה, לכידות הקבוצה כיחידת עבודה, נורמות קבוצתיות, ניהול קונפליקטים, ערוצי תקשורת בתוך הקבוצה, אימון והדרכת הצוות, מינוי מנהיגים.

התחום הפרטני: מילוי צרכיהם האינדבדואלים של חברי הקבוצה, התיחסות לבעיות אישיות, הערכה והוקרה, מציאת פשרות להתנגשויות בין צרכים אישיים לצרכי הקבוצה, פיתוח האינדבדואל, וחניכה.

 

מנהלי משאבי אנוש יכולים להפוך את תתי התחומים לשאלון , להעביר בארגון ולבדוק תחומי חוזק וחולשה בצוותים השונים.  להפגיש בין הצוותים להנחות דיונים על תוצאות האבחונים, ולעודד למידה בין צוותים.

 

ניתן גם לבקש מהצוותים לדרג את הצוות שלהם (ציון כללי) בסקאלה ממינוס עשר ועד עשר , ולבקש שינמקו את הדירוג. מה כבר יש בצוות, ומה עוד חסר.

 

מומלץ  לבקש מחברי הצוותים לרשום דילמות ובעיות שעולות בחיי הצוות , ולהעביר למחלקת משאבי אנוש. ניתן להקדיש חלק מישיבות הצוותים לדיון בדילמות, בהנחיית איש משאבי אנוש, מנהל\ת או יועץ חיצוני.

 

 

טיפולוגיה נוספת לבחינת תחומי חוזק וחולשה מוצעת במודל 5 הדלתות (גרוס ע., 2002). מודל זה מניח שניתן לשדרג את איכות חיי העבודה של הצוות מחמישה כיוונים שונים. כדאי לאבחן את הכיוון שלצוות קושי עיקרי, ולהיכנס דרך דלת זאת להושיט עזרה ולחזק. כמובן שמומלץ לשקף לצוות את הכיוון בו יש לו יתרון יחסי שמומלץ לו להמשיך להתפתח בו, ואולי לייצא עצות דרך דלת זאת לצוותים אחרים.

  

 דלת 1- משמעות-יעוד, ערכים, מטרות לטווח ארוך

 דלת 2-הישרדות-שיווק הצוות, שירות כלפי חוץ

 דלת 3-תכנון-קבלת החלטות, פיתוח תוכניות עבודה
 דלת 4-ביצוע-יישום החלטות, ניהול זמן, תיעדוף משימות, יעילות והתיעלות, שירות פנים
 דלת 5- התחדשות וצמיחה-מורל הצוות, מוטיבציה, מקוריות ויצירתיות, יוזמה, ניהול והתמודדות עם שינוי  ניתן למצוא צוותים שטובים מאוד בתחום התכנון.  התכנון בקבוצות אלו הינו לפרטי פרטים, ונתונים ממגוון מקורות נלקחים בחשבון. גם דרך קבלת החלטות מאוד מסודרת ומוסכמת, אך הביצוע לוקה בחסר, או כלל אינו יוצא מן הכוח אל הפועל. לצוותים כאלו מומלץ להיכנס דרך דלת 4 ולעודד יישום החלטות. ישנם צוותים שמתפקידים היטב, אך סובלים משחיקה רבה, ותקיעות במקום אחד. לצוותים אלו מומלץ להיכנס דרך דלת 5 ולהציע דרכים להתרעננות, ליצירתיות, ליוזמה, וכד'. המפה הצוותית מאפשרת לאנשי משאבי אנוש לסקור את הצוות באופן סיסטמטי , להצביע על החוזקות והחולשות היחסיים, לדרג אותם, ולהציע התערבות בכוחות פנימיים, ו\או בכוחות חיצוניים. ההתערבות וההדרכה יכולים להיות מתוכננים לטווח ארוך על פי הדלתות השונות, ומצב הצוות\ים, במקום על פי סוגי אופנות וגורויים עכשוויים. טיפוח צוותים- מה לא לעשות
    לעודד בניית צוותים, רק משום שזאת האופנה הניהולית. להשתמש תמיד בצוותים, גם למשימות פשוטות. לעבודת  צוות מחירים מסוימים. לא תמיד התועלות בעבודת צוות עולות על העלויות. עבודת צוות דורשת מחיר גבוהה יחסית -משכורת של מספר אנשים למשימה במקום משכורת של אדם אחד. אומנם יש פחות היררכיה וסרבול אנכי, אך התיאומים יוצרים סירבול אופקי ותחושה של בירוקרטיה. עבודת צוות מתאימה למשימות מורכבות, אם כי עבודת צוות אין פירושה שתמיד הצוות נמצא יחד בזמן ובמקום. ניתן לתחזק עבודת צוות באמצעים וירטואליים. לא כדאי לכפות צוותיות אם אין בארגון אנשים ההופכים ליותר אפקטיביים בעבודת צוות.

(Fogg, 1994)

טיפוח צוותים-מה כן לעשות

 

    חזון צוותי: צוות ארגוני מתחיל ממטרה שהיא גדולה מדי עבור אדם אחד לבצעה. כשיש יותר מאדם אחד, יתכנו ייעודים נתפסים שונים, עבור חברי צוות שונים.  אף שנראה לכולם שהמטרה ברורה, וכעדות לכך מביאים פעמים רבות את קיומו והתנהלותו של הצוות עד היום ללא מטרות כתובות, הגיבושון המשמעותי ביותר עבור הצוות, הוא מציאת הייעוד המוסכם על כל חברי הצוות. מציאת הייעוד הוא תהליך שיכול לערוך מספר פגישות של צוותים, ורצוי לבדוק ולתחזק אותו בנקודות זמן שונות בחיי הארגון והצוות. הייעוד מספק תחושת זהות והזדהות עם הצוות. מחויבות הדדית: חשיבה אחד על צרכי השני וניסיון להתחשב ולעזור, מספקים את הפן הרגשי חברתי  לפונקציה של הצוות. יש צורך במודלינג של מנהיג הצוות ואנשי מפתח בצוות. כדאי לתגמל אנשים על עזרה ומחויבות הדדית, אם בהוקרה, ואם בקידום, בונוסים, או עובד מצטיין. תפקידים משלימים: בצוות צריך להיות תמהיל נכון של תפקידים. התפקידים צריכים להשלים זה את זה הו בצד המשימתי והן בצד החברתי. מצד אחד יש לבדוק שאין חפיפה בין התפקידים, מצד שני לבדוק שאומנם כל משימות הצוות יכולות להתבצע ואין משימות ש"נופלות בין הכסאות". כדאי לבדוק עם כל אחד מחברי הצוות מה התרומות שלו מהצוות, מה הוא מצפה לקבל מהצוות, ובאילו דרכים  נוספות הצוות מציע שיוכל לתרום. גודל הצוות: כדאי לבדוק את גודל הצוות- האם מספר חברי הצוות קטן או גדול מדי? מספר חברי צוות נע בין 2- 25 כאשר הטווח 7-15 נמצא כאופטימלי

 (Katzenbach & Smith 1998)

    מנהיגות: כדאי לעודד שינוי סגנון מנהיגות בהתאם לשלב והמצב בו הקבוצה נמצאת, לתת משוב לקבוצה על ביצועים, להניע לשיפור מתמיד, להחדיר טכניקות אפקטיביות לקבלת החלטות, לבנות תשתיות לבקרה, לנהל קונפליקטים (Wheelan ,1999) תקשורת בצוות: לדאוג לתשתית פיסית של ערוצי תקשורת- דפי קשר מעודכנים עם כל אמצעי התקשורת, טלפונים, ניידים, כתובות דואר אלקטרוני, מידעונים, לוחות מודעות, וכד'. עקרונות עבודה:  בעיות יומיומיות שיוצרות קצרים בעבודה, אפשר לדבר עליהם , אך כדאי שבסוף השיחות יכתבו נהלי עבודה, או נורמות עבודה ברורים. למשל בצוות מסוים היו דוברי רוסית –עברית, ודוברי עברית בלבד. דוברי העברית הרגישו מבודדים, ולפעמים אף חששו שמדברים עליהם, כאשר מביני הרוסית עברו לשפה שהם לא הבינו. בצוות יזמו נורמה כתובה חדשה שבה מדברים בעבודה עברית בלבד. בצוותים רבים עלתה הבעיה של היעדר תגובתיות בצוות. היעדר תגובה יוצרת גם בעיות בזרימת העבודה (עקב התלות ההדדית), וכן פגיעה בתחושת האכפתיות וההתייחסות. זאת בעיה פעוטה שהמחירים שלה גבוהים מאוד. כפתרון, נכתב עיקרון עבודה לגבי זמני תגובה-זמן תגובה עד יום, אלא במקרה מאוד יוצא –דופן . לאחר כתיבת העיקרון, הבעיה לא עלתה יותר.  כפי שיש עקרונות בשירות הלקוח החיצוני, רצוי לבנות עקרונות לשירות הלקוח הפנימי.

 

 

 

במאמר זה הובאו מספר דרכי אבחון והתערבות לטיפוח צוותים . טיפוח צוותים, כמו כל מערכת יחסים, נעשה לאורך כל החיים. במקרים מסוימים גירושים מומלצים, במקרים אחרים הצוותים, והאנשים מגיעים להישגים מנצחים.

 

מקורות:

Adair, J.(1979).” Action – Centered Leadership”, Gower Press

Fogg, C.D. (1994) “Team – Based Strategic Planning”Amacom

Katzenbach J.R. & Smith D.K.(1998) “The Wisdom of Teams”, McGraw-Hill

Wheelan , S.A.(1999) , “Creating Effective Teams”, Sage Publications

 
 

אודות הכותבת: עינת גרוס-ברונר הינה הבעלים של מכון מראות אסטרטגיה להכשרת מאמנים/ות, מעגלי אימון אישי ועיסקי, מפגשי נטוורקינג לבעלי עסקים ומחפשי עבודה, סדנאות ניהול זמן ויומן, הדרכה וייעוץ ארגוני. ניתן לרכוש יומן יומי מקצועי לשנה החדשה.

בקרו באתר: www.mirror-strategy.com

הוספת תגובה
חם מהתנור-
רשתות חברתיות וירטואליות

יום עיון בו ניתנת סקירה על הרשתות החברתיות המרכזיות באינטרנט ומגוון הפונקציות והדיספונקציות שלהם, באופן אינטליגנטי וחוויתי.

ניתן להוסיף נושאים,להרחיב  או להסיר חלק מהנושאים, בהתאם למטרות יום העיון וקהל המשתתפים.

מנושאי יום העיון

ü      רשתות חברתיות ועתידנות

ü      אבולוציה של הקשר החברתי

ü      תרבות האח הגדול

ü      מה בין הון כספי להון חברתי

ü      מחכמת היחיד לחכמת ההמונים

ü      קבוצות וגיבוש צוות, תמיכה ברשת, נטוורקינג

ü      הבדלים בתקשורת בין אישית ברשת לעומת פנים מול פנים

ü      ילדים ברשת, סכנות האורבות לילדים ברשת ודרכי התמודדות

ü      התמכרות לרשת

ü      שיווק באמצעות רשתות חברתיות

ü      כיצד נוצרות מהפכות ברשת

ü      סוגי רשתות חברתיות

ü      אופני שימוש ברשתות חברתיות: מדף אישי ועד דף חברה

 
התנהלות עובדים ברשתות החברתיות
אנשים מרגישים, שבמישור החיים האישי, הם מייצגים רק את עצמם ושבמעשיהם הם מייצגים את אישיותם.
האמנם?
כשמשה נמצא באירוע רב משתתפים כמו חתונה- האמנם הוא מייצג רק את עצמו?
כשהוא משתכר? האם חושבים, שרק משה אוהב לשתות?
אולי חבריו הקרובים של משה, שבאמת מכירים אותו לעומק לאורך שנים ואף אוהבים ומקבלים אותו כמו שהוא, לא ממש יושפעו מכך, שמשה השתכר בחתונה של הבן של  ישראל. אך האם האורחים האחרים בחתונה, שכמעט ואינם מכירים את משה, יתרשמו באותו אופן?
סביר להניח שהם יסיקו:
א. על משה-הוא שתיין
ב. על גברים-רוב הגברים משתכרים בחתונות
ג. על העדה המסוימת של משה-אה, בעדה הזאת נוהגים להוציא הרבה כסף על שתייה בחתונות וגם להשתכר.
ג. על מקום העבודה של משה. ככל שהארגון גדול ומוכר יותר, תהיה פגיעה גדולה יותר בתדמית של הארגון!
 
כך גם בהתנהלות בפייסבוק.
רבים הארגונים, שעדיין אין להם אסטרטגיה בנושא ההתנהלות בתוך רשתות חברתיות. אך הרבה מעובדיהם, כבר פתחו דפי פרופיל, קבוצות ואפילו דפי אוהדים. בכל דפי האינטרנט הללו, עובדיהם מזוהים ומתויגים כעובדים בחברה המסוימת. הרבה מהחברות אינן מבינות, שיש לכך השפעה על בניית התדמית של החברה. כשעובד פותח דף פרופיל אישי, כותב שהוא עובד בחברה מסומית ואף יש לינק אוטומטי לדףך החברה, שמנוהל או לא מנוהל, התנהלותו בדף, מקרינה על החברה.
 
כמו שמצהירים בחתונה: באש ובמים, בטוב וברע, עובדי החברה מעלים או מורידים את קרנה של החברה, בד"כ ללא כוונת תחילה.
האישי הוא הציבורי!
כדאי להעניק כבר היום לעובדים, כלים להתנהלות ברשת.
 
לפרטים אודות סדנת התנהלות ברשתות חברתיות ניתן לפנות לעינת גרוס-ברונר, 0507428550
 
 
הדרכה וייעוץ ארגוני                          
 
 
לארגון יש אופי, יכולות, ניסיון, משאבים, הבאים לידי ביטוי באופנים שונים. לפעמים התכונות הארגוניות בולטות לכיוון השלילי. בזבזנות ארגונית גדולה, היעדר רווחים, בטלנות ועיסוק רב מדי בפוליטיקה ארגונית, אי-עמידה בזמנים, חוסר בהירות, הפחדה, יחסים רעועים, רמה נמוכה של שירותיות, ועוד.
מטרת העבודה על האסטרטגיה הארגונית היא למפות את המשאבים , יכולות, ידע, עוצמות, ניסיון, והזדמנויות, ולהחצינם לאסטרטגיה מגובשת, שבאמצעותה יפרוץ הארגון קדימה. במהלך העבודה, המערכת מחולקת לתתי מערכות, ממופת, ומוצבים חזון, מטרות, ויעדים להתקדמות סיסטמטית. ההקנייה היא של חשיבה אסטרטגית בכל חלק בארגון.
הצבת מטרות ברורות, והטמעתן, מאיצה את מיצוי ההזדמנויות הצצות בדרך, מבהירה את מסרי ההנהלה, משרה תחושה של מיקוד, והליכה משותפת, ומקנה יתרון לארגון על פני מתחריו.


מכון מראות אסטרטגיה מספק הדרכה, ייעוץ וליווי ארגוני בתחומים הבאים:
בניית חזון ארגוני, והטמעתו
שיווק גרילה, בנייה, שימור ופיתוח של רשתות חברתיות במציאות ובמימד הוירטואלי, פייסבוק, לינקדאין, תפוז, ביז מייק ביז ועוד
כתיבה שיווקית- עיתון פנים ארגוני, ניוסלטר, בורשור, קומוניקט,
תקשורת פנים וחוץ ארגונית, תכני אתר, ועוד
סדנאות נטוורקינג למנהלים, עובדים, פורשים, מפוטרים ועוד.
המנהל כמאמן
ואפקטיביות אישית
בניית תוכניות עבודה
בניית תיאורי תפקיד
בניית קריטריונים להערכת ביצוע
ייעוץ והדרכה בנושא אקלים ארגוני ורגשות בעבודה
אינטליגנציה רגשית, לחץ ושחיקה
ייעוץ והדרכה בנושא שוויון, העצמה ומניעת הטרדה מינית בארגון
אבחון והתערבות באמצעות מודל 5 הדלתות  ואי.אפ. קיו.אם
בניית ימי הערכה תפורים לתפקיד, לארגון, למנהלים ולעמיתים עתידיים
ניהול ישיבות
מיומנויות ניהול
גיבוש צוות
הנעת עובדים
מניעת הטרדה מינית
 
 
לפרטים: עינת גרוס-ברונר 0507428550
 

מתוך אמנת ניהול הזמן בארגונים:

מציאת האיזון בין תכנון לגמישות.
להיות מרוצים מנינול הזמן האישי, הצוותי והארגוני.
להגיע למצב שיש זמן לאכול ארוחת צהריים ביחד...
הכל מוכן לפני הדקה ה-90 !
מדיניות ברורה, לגבי סדרי עדיפויות בעבודה.
תקצוב זמן סביר, לטיפול איכותי בלקוח.
פיתוח החשיבה והתכנון לטווך ארוך.
איזון בין הצד המשימתי לאנושי.
מיצוי המדיות והערוצים האינטרנטיים.
נינוחות בעבודה.
 
 
 
 
הוספת תגובה
שיווק עצמי ונטוורקינג במקום העבודה
כישורים הם התנאי הבסיסי לקבלה למקום עבודה ולהישרדות בו, אך הם לא מספיקים. נמצא שהמתרשתים פחות מפוטרים ויותר מקודמים. הנה מספר עקרונות "עשה ואל תעשה"  לשיווק עצמי והתרשתות בתוך מקום העבודה:
* הבינו את הערך המוסף שלכם למקום העבודה ואל תפסיקו להאמין בו.
* דברו  על עצמכם באותה התשוקה שבה אתם מדברים על אחרים שאתם מתלהבים מהם.
* במידה ומקום העבודה לא הנפיק עבורכם כרטיס ביקור, השקיעו 200 ש"ח והוציאו 1000 כרטיסי ביקור מעוצבים דו צדדית.
* תלו על הקיר שלכם תעודות ממוסגרות. בידקו שעל הקיר כלולים גם פריטים שנהוג לתלות במקום עבודתכם כמו תמונות משפחה מטיולים. ארגנו את סביבת העבודה כך שתקרין סדר, תשומת לב וטוויסט אישי ומסקרן. סביבת עבודה המעוצבת היטב מושכת את העין, הלב ובונה שיחת התרועעות (מינגלינג).
* כשמישהו במקום העבודה מחמיא לכם, אל תגמדו את עצמכם באמצעות אמירה של "אה, זה כלום, באמת". במקום זאת הודו לו, בידקו על מה ספציפית החמיאו לכם ואימרו כמה חשובה לכם המחמאה.
* במידה והנכם מאוד משימתיים, הגדירו את הפן החברתי ....כמשימהSmile
* הפיצו את הישגכם בקרב כל העובדים וכל הדרגים, ולא רק בקרב הממונה הישיר. צרו סביבה שאוהדת אתכם.
שבוע טוב!             
הוספת תגובה
טיפים לגיוס עובדים
 
על מנת לגייס עובדים איכותיים מומלץ :
א. לבנות תיאור תפקיד מבוקש
ב. לגזור 5-7 קריטריונים מתוך תיאור התפקיד
ד. ליצור יום מיון המורכב מהפעילויות השונות בתפקיד
ה. לתת ציון למועמדים השונים על כל קריטריון, וציון כללי המבוסס על התרשמות כללית, מעבר לכל קריטריון.
ו. להגיע ל-3 מועמדים שנבחרו מתוך  כל המועמדים שציונם דומה.
ז. לכנס מספר משלימי תפקיד, מנכ"ל (בהנחה שמדובר בתפקיד בכיר), ואת הממיינים ביום המיון  לדיון והחלטה על המועמד הסופי.
בהצלחה!
הוספת תגובה
סיעור מוחות או סערה בצוות-טיפ לקבלת החלטות והתנהלות בצוות
מאת: עינת גרוס-ברונר
בצוותים בהם יש סגנון ניהולי דמוקרטי ומסורת של קבלת החלטות בשיתוף מלא עם הצוות, לפעמים נוצרת בעיה לאחר שכבר התקבלה החלטה. יש אנשים בצוות שממשיכים לפתוח את ההחלטה , לדון בה ולהציע הצעות, כאילו ההחלטה עדיין לא התקבלה. מנהל/ת צוות כזה עשוי/ה לתפוס את הצוות שלו/ה כמשולל כל רסן. מבחינתו/ה הצוות משתולל ומורד בהחלטות במקום לעבור לשלב הביצוע.
על מנת לזרז את המעבר לביצוע לאחר קבלת החלטה, מומלץ לעשות פאוזה ולהסביר לצוות שההחלטה התקבלה ומחייבת מבחינת השלכותיה על הביצוע. במידה ולמישהו עדיין לא מובן משהו בהחלטה, יש לפנות באופן ישיר למנהל/ת (ולא לצוות כולו) על מנת להתבהר.
הבהרה זו מגבירה את הסיכוי שאנשים בצוות שעדיין לא הפנימו את המעבר משלב של קבלת החלטות לביצוע, לא יסחבו את כל הצוות למקום בו הם נמצאים.
בהצלחה!
 
הוספת תגובה
עקרונות עבודה של מנהיגים
במהלך ליווי מנהלים/ות במגזרים שונים תיעדתי עקרונות עבודה של מנהלים/ות דגולים/ות:
* כשיש פרויקט גדול שצריך לעמוד בו, אני מכנס ישיבה ומחלק את התפקידים
* אני רושמת את כל הפעילויות שיש לעשות ועורכת אותם על גבי תרשים זרימה
* אני דואג להיות בצמתים רגישים במערכת. בצמתים אלו אני נוטה לא לשים אנשים אחרים. במידה ויש צמתים רבים כאלו אני בוחר אנשים שהוכיחו את עצמם מעל לכל ספק.
* לעולם איני צועקת. אני יוצאת מנקודת הנחה שכולם עובדים קשה ואין צורך לצעוק. יש לפתור את הבעיות אך את הכל יש לפתור בשקט.
 
הוספת תגובה
צאג בע"מ - ארגון לומד, חי וקיים בישראל-מאמר

כתבה, עינת גרוס-ברונר, פורסם לראשונה באתר מנהיגים ברשת

ארגון לומד מתחיל מחזון מלהיב ומשמעותי למחזיקים בו- צאג בע"מ - ארגון ישראלי העוסק בפיתוח ייצור ושיווק ארגזי כלים (היום כבר חדרי כלים) - זאת חברה, שנגעה בתחום שנראה אפור והכי רחוק ממלהיב שאפשר לחשוב עליו -"סתם" ארגזי כלים. היא זיהתה תחום, שלא מטופל מבחינה מקצועית, שהוזנח ולא הייתה בו השקעה או פיתוח מאז ומתמיד- ארגז כלים ממתכת, כבד ומעלה חלודה. הם ראו בדמיונם ארגז יפה, קל, במבחר צבעים, ומותאם למגוון הכלים שצריך לאחסן. זיהוי זה מבטא VISION הכולל ערכים תרבותיים , ו- INNOVATIONיוזמה חדשנות, ויצירתיות.

איסוף מידע

 

 

ארגון לומד דואג לאיסוף מידע ונתונים רלוונטיים על מנת שיוכל להפיק מהם מידע. למשל בצאג בע"מ קיימים- DISCOVERY TEAMS- צוותים שבודקים; איך המשתמשים הסופיים בארצות שונות משתמשים במוצרים, אלו צרכים נוספים יש להם, אלו תועלות שלא חשבו עליהם בצאג בע"מ הם מיישמים. הנתונים והגילויים על המשתמשים הסופיים מובאים לארגון. על סמך זיהוי הצרכים החדשים מפתחים מוצרים חדשים ועל סמך גילוי התועלות החדשות משפרים את השיווק. יצוין, כי איסוף נתונים נעשה גם באמצעות קבוצות מיקוד לשאלות שונות כגון; איזה צבע אוהבים יותר בכל מדינה.

 

הטמעה של שיפורים ושיפור מתמיד

 

  ·  

לולאת למידה ראשונה- ארגון לומד נמצא בשיפור מתמיד. מתקיים קייזן תמידי בכל המערכות. כיוון שארגון צאג גדול מאוד, יש הקפדה על פירוק  הארגון לקבוצות קטנות ולפישוט- קבוצות פיתוח קטנות של כ-5 אנשים מקיימים ישיבות סיעור מוחות. חלק מישיבות סיעור המוחין מתקיימות במכוון בעמידה. סיעור המוחות מתקיים לגבי מגוון נושאים  כמו למשל לגבי צבע ארגז הכלים . אח"כ בודקים עם הקניינים בכל מדינה איזה צבע יתאים יותר למדינה.

לולאת למידה ממעלה שנייה - לא תמיד מקבלים את דעתם של הקניינים . למשל צאג בע"מ עשתה מהפכה בתחום ארגזי הכלים עם הגלגלים. בארה"ב ארגזי הכלים (כמו בכל העולם) היו ללא גלגלים. הקניינים אמרו שהמשתמשים לא יקנו ארגזי כלים  עם גלגלים כדי לא להראות נשיים. הם רוצים להראות גבריים ושריריים. כשמחזיקים את ארגז הכלים ביד ומקפלים מעט את שרוול הטריקו השריר המכווץ בולט למרחקים. זאת הייתה הנחה בתחום. בניגוד לעמדת הקניינים צאג בע"מ ייצרה ארגזי כלים עם גלגלים והפכה את רעיון ארגז הכלים עם גלגלים למוצר משווק ונמכר ביותר.

הפקת לקחים – בארגון הלומד קיימת תרבות תחקיר ובקרה על תהליכים, תוך הפקת מסקנות לעתיד. בצאג בע"מ קיצצו את הוצאות תפעול ב-5% וביצעו התייעלות משמעותית. תחקרו איך לעשות דברים בפחות הוצאות, על ידי מציאת כשלים ונקודות של אי מיצוי משאבים בתהליכים, במקום מציאת אשמים.

בצאג בע"מ קיימת למידה מתמדת והפקת לקחים בכל מחלקה ושטח בארגון. בכל אופן בצאג אין מתעקשים על מוצרים. מוצר חדש היוצא לשוק ולא נמכר, מומת. לא מנסים להנשים אותו, או להפיח בו חיים. ככלל, משתדלים מאוד לא להתאהב בנוסטלגיה או יותר מדי במה שעושים. הפנים הם יותר למלחמה היומיומית ולהישרדות העתידית, מאשר לעבר.   מר צבי ימיני מנכ"ל צאג בע"מ אומר פעמים רבות שהוא מפחד. ייתכן ופחד הוא רגש שמלווה מנהלים ומנהלות בכירים, במציאות של היום, כמימרתו  של אנדרו גרוב, מייסד אינטל, "רק הפרנואידים שורדים".

מכון מראות אסטרטגיה

הכשרת מאמנים/ות

מעגלי אימון אישי

אימון עיסקי ולקריירה

יומן יומי וסדנאות ניהול זמן
נטוורקינג

הדרכה וייעוץ ארגוני 

 

ליצירת קשר,  

לחצ/י על השורה הבאה:

דואר אלקטרוני

 0507428550

 

רוצים לקבל טיפים להצלחה, עדכונים חמים ומאמרים מרתקים?

ההרשמה בחינם!

יש לשלוח

דואר אלקטרוני

ולהעתיק את השורה

"מעוניינ/ת לקבל עידכונים ממכון מראות אסטרטגיה"

תודה!

 

 

כתיבת תיאור תפקיד עבור רכז מקצוע בבתי ספר

 

מאת: עינת גרוס-ברונר

 

תהליכי מיסוד ארגוני נובעים מתהליכי גידול ארגוני ומצורך בחלוקת תפקידים ואחראיות בין חברי הארגון. בארגונים קטנים, לרוב חלוקת התפקידים היא א-פורמלית ונעשית באופן ישיר ובעל פה, אך ככל שהארגונים גדלים יש צורך ביצירת תהליכים, אשר יגדירו חלוקת תפקידים. כתיבת תיאורי תפקיד היא חלק ממגמה זו. לאחרונה מתפתחת מגמה בה יותר בתי ספר מבקשים לכתוב תיאורי תפקיד עבור רכזת המקצוע, מנהלת הקו הראשון בבית הספר.

 

מהסתכלות בנעשה בשטח, ניתן לראות, כי חלק ניכר מבתי ספר לא התייחסו כלל לתיאור תפקיד הרכז באופן מובנה ופורמלי. במיעוט של בתי ספר נעשו ניסיונות להוציא מסמך המתעד את תפקיד הרכז. ניסיונות אלו אינם מגובשים דיים ממספר סיבות: התיאורים ארוכים מאוד, יש חזרתיות רבה, נעשה ערבוב בין סוגי תפקידים, קיים חוסר התייחסות לצד הויזואלי של המסמך, ועוד.

 

מאמר זה מציג דוגמה לתיאור לתפקיד רכזת המקצוע בבתי ספר, וכן מדגים תהליך סדנאי, שנבנה בעידוד האוניברסיטה הפתוחה, להפקת התוצר. באופן כללי ניתן לומר כי תהליך אפקטיבי לבניית תיאור תפקיד מתחיל מחזון הארגון, עונה על הצרכים שהביאו לכתיבת המסמך, ומכיל את ציפיות בעלי העניין מהתפקיד.

 

גזירת התפקיד מחזון ארגוני

החזון הארגוני מציג תמונה עתידית רצויה של הארגון. החזון הארגוני הוא שילוב של ערכים מרכזיים וייעוד ארגוני.

ייעוד ארגוני - מגדיר את הסיבה הפורמלית לקיום הארגון. הערך המוסף שהארגון רוצה להעניק לעולם. בארגונים אפקטיביים הייעוד מנוסח בקצרה ובחדות, לפעמים אף במילה או שתיים. למשל:

עלית: "רגע מתוק" אנו פה בשביל להעניק רגע מתוק גם בטעם, גם בחוויה גם ביחסים.

  ¨  

 

שדולת הנשים: "אל תשתני, תשני" אל תנסי להשתנות ולהיות גברית יותר כדי לזכות בהזדמנות שווה, אלא תשני את הסביבה שלך כך שתקבל אותך כאדם שלם.

  ¨  

 

 

עזתה (חבל עזה)- בית ספר ממלכתי דתי- "דת ודעת"

  ¨  

 

מקיף א' אשדוד- "בית וספר"- שיפור הישגים וטיפוח האדם כתלמיד ובניית תפיסה של חוויה בבית ספר.

  ¨  

 

מקיף ט' אשדוד- "שיפור זה כל הסיפור"- להגיע להישג, בקלילות.

  ¨  

 

ערכים מרכזיים- הערכים הם אבני היסוד בתרבות הארגונית. ערכים אלו באים לידי ביטוי במושגים כגון: שיתוף פעולה, ביזור והעצמה, אחריות ותוצאות, תקשורת פתוחה וזרימה חופשית של מידע, חדשנות ויוזמה, מיקוד ותיעדוף, ותחושה של דחיפות. למשל: סדר וארגון במקיף ט אשדוד, שירות בחברת החשמל ועוד.

 

תפקיד רכזת המקצוע בבית הספר צריך אף הוא לקדם את המטרות הארגוניות. הוא צריך לתרום לאפקטיביות הארגונית, לתוצאות הארגוניות. לכן מוצע לבחון ולהבהיר את החזון הארגוני והמטרות הארגוניות (או של היחידה הארגונית), לפני גזירת תיאור התפקיד.

לאחר כתיבת תיאור התפקיד כדאי לבדוק אם הוא מתייחס למרכיבי החזון הארגוני- למשל בבית ספר ששם למטרה לטפח את ההישגיות ותחושת הביתיות, האם תפקיד הרכזת מתייחס גם ליצירת תחושה של בית בנוסף ליצירת הישגים לימודיים. בבית ספר שרוצה להפוך את שיפור ההישגים למשהו שכל תלמיד יכול להגיע אליו - האם תפקיד הרכזת כולל גם דרכים ליצור תחושה של מסוגלות בשיפור הישגים, וכד'.

 

צרכים בעיות ואתגרים שהביאו לכתיבת תיאור התפקיד

מוצע שכתיבת תיאור תפקיד תעשה במסגרת הכוללת עבודה משותפת של בעלי התפקידים בתחום, למשל כל רכזות בית הספר. רצוי לעדכן את תיאור התפקיד בהתאם להתפתחויות, שינויים בבית הספר, והצרכים הארגוניים. כדאי לשאול את האנשים מדוע הם רוצים כתיבה של תיאור תפקיד, מה תיאור התפקיד אמור לפתור ולשפר.

בבתי ספר רבים הסיבה העיקרית לרצון לדון בתפיסת תפקיד רכז המקצוע היא אירוע מהסוג הבא, החוזר על עצמו בגוונים שונים: "ביקשתי מהמורות להביא לישיבה שאלות שכתבו להרכבת המבחן. אף אחת לא כתבה שאלות. כששאלתי למה, הן השיבו שזהו תפקיד הרכז". בהרבה בתי ספר יש תחושה, שמאז שיש משקל ומשמעות לתפקיד רכז צוות המקצוע, הרכז הפך לרכז ו..לצוות כולו.

בכתיבת תיאור התפקיד יש לייחס לתפקיד הרכז אחריות וניהול, ולהימנע מניסוחים, שניתן להבין מהם, שרק הרכז יעשה, יבנה, יכין וכד'.

  ¨  

 

סיבות שעלו לכתיבת תיאור תפקיד:

להבהיר למנהלי קו ראשון, במיוחד חדשים, מה לעשות ואיך.

  ¨  

 

לצייר גבולות של מה כלול בתפקיד ומה אינו כלול בתפקיד. להפחית עמימות תפקידית ולחץ.

  ¨  

 

להקל על איתור האנשים המתאימים למילוי התפקיד.

  ¨  

 

לאפשר מדידת ביצוע, הערכה, ומשוב.

  ¨  

 

לאפשר מיפוי מומחיות בארגון.

  ¨  

 

לאחר כתיבת תיאור התפקיד יש לוודא, שאמנם תיאור התפקיד עונה על הצרכים שצוינו בארגון כמניעים לכתיבת תיאור התפקיד.

 

ציפיות בעלי העניין מהתפקיד

תפקיד מוגדר כדפוסי ההתנהגות המצופים מאדם הממלא עמדה מסוימת במבנה הארגוני.

בתיאוריות המסורתיות (וובר , טילור, פיול וכד') היתה ציפייה, שלא חשוב מי האדם שייכנס לתפקיד, הוא יתנהל לפי הכתוב. "התפקיד עושה את האדם". הניהול היה על-פי ציפיות התפקיד הפורמליות, הכתובות. גישות אלו התעלמו ולא ניהלו את הציפיות הבלתי פורמליות מהתפקיד וכתוצאה מכך הביצוע נפגע.

תיאוריות מאוחרות יותר מתייחסות גם לבעלי העניין השונים . בעל עניין הוא כל אדם המשפיע או מושפע מהתפקיד. לבעלי עניין ציפיות תפקיד לא פורמליות. ציפיות אלו לעיתים אינן מודעות, ונובעות מהחוזה הפסיכולוגי עם בעל\ת התפקיד. בנוסף, בעלת התפקיד יוזמת ומגדירה באופן אישי חלקים מהתפקיד, בהתאם להעדפותיה ואישיותה. לכן בכתיבת תיאור תפקיד מומלץ לבדוק ציפיות בעלי העניין השונים מהתפקיד ולהכלילים בתיאור התפקיד.

בעלי עניין בבתי ספר למשל הם מורי הצוות, רכזים עמיתים, מנהלת בית-הספר, משרד החינוך,רכזת פדגוגית, מנהלי שכבות, תלמידים, הורים, ועד הורים ועוד. ניתן לגשת אל בעלי העניין ולשאול מה הם מצפים ממרכזת המקצוע, או לבדוק ציפיות באמצעות משחק תפקידים.

 

בהמשך תבנית מוצעת לכתיבת תפקיד הרכז. ביציקת התכנים הפדגוגיים נעזרתי ברכזי בית ספר מקיף יהוד, תוכנית בצוותא, בית ספר רבין בתל-מונד, ותיכון אוסטרובסקי ברעננה.

 

תיאור תפקיד רכז\ת המקצוע- דוגמה

 

רכז המקצוע מדווח ל:_______

 

תיאור תמציתי של התפקיד

רכזי המקצוע הם חברי צוות ההנהלה הבכירה והמובילה בבית ספר. הם מהווים חוליה מקשרת בין הנהלת בית ספר למורים, ואחראים על התחום הפדגוגי והארגוני בתחום הדעת אותו הם מרכזים. הם אחראים לקידום תדמית בית ספר ולשיווקו באמצעים מגוונים.

 

תחומי אחריות ותפקיד עיקריים

ניהול צוות- יצירת שיתוף פעולה בין חברי הצוות

    ¨  

 

ניהול פדגוגי- אחריות על העלאת הישגי התלמידים בתחום הדעת

    ¨  

 

ניהול החדשנות העדכניות והרלוונטיות בחומרי הלמידה

    ¨  

 

פיתוח אינטליגנציה רגשית של התלמידים

    ¨  

 

חברות בצוות הנהלה

    ¨  

 

הוראת תלמידים בתחום הדעת

    ¨  

 

משימות הנגזרות מהתפקידים

ניהול צוות- זימון ישיבות, קביעת סדר יום לישיבה, חלוקת תפקידים, ניהול אווירה ותקשורת באמצעות דפי קשר טלפוניים ואלקטרוניים, עידוד ביטוי של חברי הצוות השונים, ניהול תיק פרוטוקולים, בניית תוכנית עבודה שנתית לצוות, קביעת נוהלי עבודה ועקרונות עבודה.

  ¨  

 

ניהול פדגוגי- תחזוק תיק ידע של הצוות ובו מערכי למידה, הנחיית מורים, בקרת מורים, קביעת לוח זמנים לעמידה בחומרי הלימוד, שמירה על אחידות החומר הנלמד והקצב בכיתות מקבילות, בניית טופסי מחוון לבדיקת מטלות, טיפול בערעורים ופרסום קריטריונים לקבלה למקצועות בחירה.

  ¨  

 

ניהול החדשנות העדכניות והרלוונטיות בחומרי הלמידה- בדיקת צרכים עכשוויים באמצעות סקרים בקרב תלמידים הורים וניתוח סביבה רחבה, השוואה לבתי ספר אחרים, השתלמות אישית ולמידה מתמדת.

  ¨  

 

פיתוח אינטליגנציה רגשית של התלמידים- מתן אפשרות להתנהלות אוטונומית ויוזמה של תלמידים לפחות ב-10% מהחומר הנלמד או מבחינת זמן, הקשבה לתלמידים באמצעות שעות קבלה, ודואר אלקטרוני.

  ¨  

 

חברות בצוות הנהלה- השתתפות בישיבות הנהלה שזומן אליהם, השתתפות בפרויקטים ייחודיים, שיווק בית ספר בכנסים השתלמויות הורים ותלמידים.

  ¨  

 

הוראת תלמידים בתחום הדעת

  ¨  

 

כישורים וניסיון נדרש

ייצוגיות – הופעה מסודרת ותקשורתיות

    ¨  

 

יכולת ניהול אנשים ופתרון בעיות

    ¨  

 

מורה ברמה טובה ועד מצוינת

    ¨  

 

יכולת למידה וסקרנות

    ¨  

 

מוכנות גבוהה להקדיש ולתרום לקידום בית ספר

    ¨  

 

יכולת ארגון וניהול זמן

    ¨  

 

ניסיון של 5 שנים לפחות בהוראה בתחום

    ¨  

 

תעודת הוראה ותואר ראשון

    ¨  

 

יכולת קריאה והבנה באנגלית

    ¨  

 

יכולת עבודה בסביבה מתוקשבת

    ¨  

 

מומלץ לרכזי מקצוע להתאים עקרונות אלו לסביבה הבית ספרית הספציפית. במידה וקיים תיאור תפקיד רכז בבית ספר מומלץ לשלב בין השניים. בתיאור תפקיד כדאי להשקיע מחשבה בתחומי תפקיד עיקריים, לגזור מכל תחום תפקיד משימות, ולבסוף לגזור מכל תחום תפקיד ומשימותיו את הכישורים הנדרשים. בהצלחה!!!



בכתיבת מאמר זה נעזרתי במקורות הבאים:

בר-חיים א. (1993) "התנהגות ארגונית", יחידה 12, האוניברסיטה הפתוחה

 

גרוס ע. (2002) "אבחון וטיפוח צוותים", ירחון משאבי אנוש, ספט'-אוק'

 

כ"ץ נ. "הגדרת חזון והנחלתו: אבן היסוד למנהיגות איכותית", מכון מנהיגות,http://www.leadersnet. co.il/

 

קולינס ג. (1994) "לנצח נבנו", פקר

 

Anonymous (2002), "Sample Job Denoiption: HR Manager", http://www.workforce .com/

 

Holloway P. (2000), "Is it time for a new look of Job Denoiption?", http://www.workforce .com/


עינת גרוס הינה הבעלים של מכון מראות אסטרטגיה להכשרת מאמנים/ות, סדנאות ניהול זמן ויומן יומי, אימון אישי וקבוצתי, מפגשי נטוורקינג לבעלי/ות עסקים ומחפשי עבודה, הדרכה וייעוץ ארגוני.

בקרו באתר: www.mirror-strategy.com


 

הוספת תגובה
הכשרת מאמנים          ניהול זמן ויומן יומי           נטווריקינג